יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר אמר הבוקר (שני) בישיבת ועדת הפנים כי ועדת הפנים לא תאשר חוקים ותקנות שיגיעו לוועדה אם לא יידע שהמדינה משקיעה כסף במטרה להגדיל באופן נרחב את שוק השכירויות לטווח ארוך, גם באמצעות שחקנים פרטיים וקרנות הריט. הדברים נאמרו בדיון בעניין פעילות חברת "דירה להשכיר". "המשימה הכי גדולה שלנו היא מצוקת הדיור בציבור כולו על רבדיו השונים. אנחנו נמצאים בשוק עם מחירים גבוהים מאוד, יש התמתנות של מחירים אבל להתמתנות מחיר כבד מאוד. המאמץ של מדינת ישראל צריך להיות בשיווק של כמה שיותר דירות, ועידוד שכירות לטווח ארוך גם באמצעות יזמים פרטיים. יש כמה נושאים שמתייחסים להשכרת דירות בחוק ההסדרים והם ידונו בוועדת הפנים בקרוב", אמר היו"ר יעקב אשר.

אסף וקסלר מאגף תקציבים במשרד האוצר, אמר כי במסגרת חוק ההסדרים תגיע לוועדת הפנים הצעה שמייצרת מתווה שיאפשר שכירות לצמיתות. "היום מרבית המבנים שמשווקים לשכירות נראים כמו כל פרויקט בניה למגורים במדינת ישראל כי אחרי 20 שנה הוא נמכר, אבל בפרויקטים לצמיתות לא חייבים בהכרח מרפסת או את כל כיווני האוויר, ואפשר לעשות יותר שטחים ציבורים משותפים בדומה למה שקיים בעולם. התיקון יאפשר לקבוע יעוד של קרקע לשכירות לצמיתות".

ענבל דוד, מנכ"לית דירה להשכיר, סקרה את פעילות החברה והסבירה כי לשוכרים יש זכות להישאר 10 שנים בדירה כשהחוזה מגן עליהם בהיבטים של שכר הדירה, תחזוקה ועוד. "אנחנו נותנים סטרטר טוב לזוגות צעירים אך גם מבוגרים מגיעים לפרויקטים שלנו. מדובר בפתרון לכל פלחי האוכלוסייה בכל המגזרים". אוראל יפרח, סמנכ"ל תקציבים ב'דירה להשכיר', הוסיף כי אין מנוס מללכת לכיוונים של יעוד קרקעות להשכרה. "במודל הכלכלי היום הברירה היא בין מגורים למכירה למגורים להשכרה, וכשהריבית עולה והתזרים השוטף כתוצאה מהשכרה הוא נמוך יותר מגובה עליית הריבית אנחנו נמצאים בכשל שוק. צריך למצוא כמה שיותר קרקעות של מדינה ופרטיות, וגם קרקעות חומות ולעשות שם עירוב שימושים". עוד אמר כי היום יש יותר ביקוש להשכרה מאשר היצע, ולכן הפתרון הוא להגדיר ייעוד של דיור להשכרה ולתת תמריצים לשוק הפרטי.

עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר דירקטוריון קרן הריט מגוריט, התריע כי "שוק הדירות להשכרה ארוכת טווח נגמר", כדבריו. "היום כשהריבית עומדת על 8%-7% ריבית לדירה להשקעה לא יכול להצדיק דירה להשכרה ב-3% תשואה. המשמעות היא זינוק דרמטי בשכר הדירה ואין לנו כדאיות לקניה של דירות להשכרה. אם משרד האוצר לא יירתם לנושא הזה שוק הדירות להשכרה ארוכת טווח יגמר. אין לנו שום כדאיות לקנות דירות. אני מקבל פניות לפרק את הקרן, למכור את הדירות ולצאת מהשוק. ההצעה שלנו היא שעד ינואר 2022 תינתן ערבות מדינה לקרנות ריט וזה כמובן לא נעשה. ללא עידוד ממשלתי בערבות מדינה או באמצעות הלוואות מדינה מוזלות – הדיון פה חשוב אבל לא פרקטי", אמר עו"ד רוזנבוך.

אוראל יפרח התייחס לדבריו ואמר כי 'דירה להשכיר' היא גורם משמעותי בשיווקי קרקע אבל חייבים גם את השוק הפרטי, שם השחקן המשמעותי ביותר הוא קרנות הריט. "מבחינה כלכלית אני מסכים עם ארז בכל מילה. מה שניתן לעשות זה לטפל בכלים המימוניים, ומצד שני צריך לתת לקרנות הללו גמישות מסוימת שיוכלו למכור כל כמה שנים את הנכסים האלה ולהעלות כסף הביתה למשקיעים. אם לא יהיה פתרון מהיר לנושא הריבית אנחנו בבעיה".

אסף וקסלר מאגף תקציבים: "אין ספק שהריבית היא השחקן הכי משמעותי על השוק הזה. הממשלה החליטה להפסיק להתערב בשוק הפרטי, אם היא תתערב בעלויות ההון נייצר יותר נזקים מתועלת. קרנות הריט הן לא ממוסות וכל יחידת דיור ש'דירה להשכיר' משווקת ההכנסה למדינה היא נמוכה והמדינה מפסידה מיליארדים במטרה לעודד את שוק השכירות.  המדינה לא מפחדת מלהכניס את היד לכיס, העניין הוא שהיא לא מעוותת את השוק. כל דבר שעושים בשוק השכירות משפיע על שוק השכירות בכללותו".  ארבל אלטשולר מאגף החשכ"ל הוסיף כי המדינה מתערבת בשוק השכירות המוסדית והדברים מקודמים גם בחוק ההסדרים הנוכחי.

יו"ר הוועדה ח"כ אשר סיכם ואמר כי "יש זמנים שהמדינה צריכה לסייע ולהכניס יד לכיס" וכי קרנות הריט זקוקות לסיוע ממשלתי. "אתם חייבים לשבת ולמצוא פתרונות. הפעילות של "דירה להשכיר" יפה מאוד אבל לא מספיקה. אני קורא לאוצר להמשיך לסייע לדירה להשכיר; להגדיל באופן רחב את שוק השכירויות על ידי שחקנים פרטיים וקרנות הריט משום שזוהי השקעה שתחזיר את עצמה. המדינה בכשל אחד גדול שנקרא דיור ואנחנו מצפים לפתרונות יותר איכותיים שיעלו קצת כסף למדינה אבל יחזירו את עצמם. מי שמעז מנצח, ואם לא נעז טיפה לא נצליח לפתור את הבעיה". הוא הדגיש כי לכשיגיעו לוועדה תקנות וחוקים שקשורים לתכנון ולבניה הוא לא ידון בהם אם לא ידע שיצא מהן משהו לטובת פתרון מצוקת הדיור.